צור קשר
מי אנחנו

משרד עו"ד ג'ני חבשי, מתמחה בתחום האזרחי-מסחרי ,בתחום דיני האינטרנט ותביעות לשון הרע. המשרד עוסק בליווי וייצוג משפטי והגנה על זכויות משפטיות

לשון הרע

רבים מאיתנו נמצאים לא אחת בסיטואציה שבה שמנו הטוב, או הפרטיות שלנו מצויים תחת איום. ספר החוקים מציין באופן מפורש את המקרים השכיחים: האזנה אסורה, צילום אדם ברשות היחיד, הפצה של תמונה באופן משפיל, חשיפה של תכתובת פרטית, השמצה במקום העבודה, שימוש בשמו של אדם ותמונתו לצרכי רווח (כמו פרסומת ללא הסכמתו), הפרת חובת סודיות כלפיו, פרסום מידע חסוי אודותיו כגון רקע מיני, בריאותי, זוגי וכיו"ב.חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, מאפשר לתבוע פיצויים ממי שאנחנו שהוציא את דיבתנו ופגע בשם הטוב שלנו. בכל מקרה בו נאמרו עלינו דברים שמהווים לשון הרע, מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום שיוכל לבחון ולהציג בפנינו את דרכי הפעולה האפשריות ואת הסיכויים שלנו לזכות בפיצויים ואולי אף בפרסום של תיקון לדברים במידה ובית המשפט קבע, כי אכן מדובר בלשון הרע וכי לא מתקיימות אף אחת מהגנות החוק, זכאי הנפגע לפיצויים. במידה והנפגע לא הוכיח כי נגרם לו נזק מהפרסום, עדין יוכל לקבל פיצויים עד לגובה של 50,000 ₪ (ובנסיבות מיוחדות אפילו 100,000 ₪). במידה והצליח הנאשם להוכיח נזק יש לבחון מהו סוג הנזק שנגרם לו. אם מדובר בנזק ממוני, כלומר נזק כספי, עליו להוכיח מהו בדיוק הנזק שנגרם לו (איבוד לקוחות, ביטול חוזים וכו') ובית המשפט יעריך את שווי הנזק ויפסוק פיצויים. במידה והנזק שנגרם הוא עצם הפגיעה בשם הטוב, כלומר נזק לא ממוני ולא כספי, בית המשפט ייבחן את נסיבות והיקף הפגיעה בשם הטוב ובהתאמה יפסוק את סכום הפיצויים. 

ההגנות הפוטרות מאחריות לפרסום לשון הרע 

1. "פרסומים מותרים":  הגנה הניתנת לפרסומים אשר בוצעו ע"י חברי גופים ציבוריים שונים ובתוקף תפקידם (כגון: הממשלה, הכנסת, מבקר המדינה, בעלי סמכות שיפוטית, וכיו"ב) וכן דברים אשר נאמרים בין בעלי דין במסגרת הליך משפטי (סעיף 13 לחוק).
2. "הגנת אמת הפרסום" (או "אמת דיברתי"): הגנה הניתנת למי שפרסם פרסום שהינו אמת בעיקרו, וכאשר היה עניין ציבורי בפרסומו (סעיף 14 לחוק). הדוגמא הקלאסית למקרה כזה הינו פרסום של עיתונאי החושף מידע ביקורתי אודות אופן התנהלותו של איש ציבור כלשהו. למרות שפרסום כזה עלול לפגוע בשמו הטוב של אותו איש ציבור, אזי היה ויוכח כי המדובר בפרסום אמיתי, יעדיף המחוקק את האינטרס הציבורי אשר עשוי לצאת נשכר מפרסום מידע זה. 
3. "הגנת תום הלב": הגנה הניתנת למי שעשה את הפרסום בתום לב (כלומר: האמין באמיתות הפרסום, ופרסמו שלא מתוך כוונה לפגוע), וכן כאשר הפרסום נעשה באחת מהנסיבות הקבועות בסעיף 15 לחוק, כגון הבעת דעה על התנהגות איש ציבור; ביקורת על יצירת אומנות; המפרסם לא ידע על קיומו של הנפגע, ועוד.

במסגרת ד"נ 2121/12 פלוני נ' אילנה דיין ואח', אשר עסק באירוע המכונה "פרשת סרן ר' ", קבע ביהמ"ש העליון כי הגנת "אמת דיברתי" איננה מסתפקת ב-"אמת לשעתה", קרי: מה שנחזה להיות האמת בשעת הפרסום, אלא יש להוכיח כי הדבר שפורסם אכן היה בפועל האמת לאמיתה, וזאת גם אם הראיות לכך התגלו רק לאחר מועד הפרסום.
יחד עם זאת, ביהמ"ש העליון היה מודע לכך שהלכה זו עלולה להיות הרסנית עבור העיתונות החוקרת, ועל כן הוא הרחיב את הגנת תום הלב וחובת הפרסום שבסעיף 15(2) לחוק, גם על פרסומים עיתונאיים שיש בהם עניין ציבורי משמעותי, ובלבד שהפרסום נעשה בתום לב ותוך עמידה בקריטריונים של "עיתונות אחראית". 

אופן העלאת טענות ההגנה 
חשוב לציין כי טענות ההגנות הללו צריכות להיות מועלות ע"י הנתבע, וכבר בכתב הגנתו. במידה והנתבע נמנע מלעשות כן – לא תהיה באפשרותו להעלות טענות אלו לאחר מכן. לפיכך מומלץ לנתבע לשכור שירותי עו"ד המתמחה בתחום זה מייד עם תחילת ההליכים נגדו. במקביל, מומלץ למי ששוקל להגיש תביעה לשון הרע להתייעץ עם עו"ד אשר יבחן את התקיימותן של טענות ההגנה האפשריות מבחינת המפרסם, וזאת על מנת לחסוך בהגשת תביעה מיותרת. 

ג'ני חבשי, משרד עורכי דין עוסק בדיני אינטרנט, לשון הרע וייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: jeny@habashi-law.co.il, טלפון: 052-6023388.

האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.