דיני מכרזים
צור קשר

ההסדר הנורמטיבי המרכזי המסדיר את דיני המכרזים בישראל הוא חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 (להלן: "חוק חובת המכרזים").  המדובר בחוק קצר וטכני בעיקרו, שקובע את הנורמות באופן תמציתי ביותר. ההסדר המופרט נמצא בתקנות הצמודות לחוק: תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן: "תקנות חובת המכרזים").

 

הסדר נורמטיבי חשוב לא פחות כאשר עסקינן בדיני המכרזים הנוגע לאלמנט החוזי המתלווה לכל מכרז, הם כמובן חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים תרופות").

 

מסגרת נורמטיבית רלוונטית נוספת מסדירה את נושא דיני המכרזים החלים על הרשויות המקומיות מכוח פקודת העיריות [נוסח חדש], התשכ"ה-1965, והמדובר בתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987. עובדה חשובה שיש לשים לב אליה היא שהמחוקק בחר להכיל על התאגידים העירוניים את ההסדרים מכוח חוק חובת המכרזים ולא את ההסדר מכוח פקודת העיריות שחל על הרשויות המקומיות בלבד. קיימים גם ההסדרים מיוחדים במסגרת דיני המכרזים הנוגעים לענייני התקנות שהותקנו בדבר "העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית" ו"העדפת תוצרת הארץ".

 

החקיקה המסדירה את דיני המכרזים בישראל הם מעין יצור כלאיים של משפט ציבורי יחד עם דיני החוזים במרכיביו הדומיננטיים של מן המשפט הפרטי;על חוזים של כל רשות מנהלית חלות לכאורה שתי מערכות דינים, דיני החוזים ודיני המנהל הציבורי, שבבסיסן הנחות יסוד שונות, ואפילו מנוגדות. בעוד שדיני החוזים מניחים ביסודם את עקרון חופש החוזים והשוויון בין הצדדים המתקשרים, מניחים דיני המנהל הציבורי ביסודם את הסמכות המנהלית ואת הפעלתה לטובת הציבור, את מעמדה המיוחד של הרשות הציבורית כצד לחוזה. מכאן עולה הצורך בשילוב נאות של שתי המערכות המנוגדות הללו. בתוך כך יש גם לשים לב לעובדה שלא הרי דיני המנהל הציבורי, החלים על רשות המפעילה סמכות, כהרי דיני המנהל הציבורי החלים על רשות כצד לחוזה.

 

התקשרות של רשות מנהלית בחוזה מול יזם פרטי בהתקשות ההמחייבת מכרז על פי דין, מהווה חריגה מסמכות ובמרבית המקרים תביא לבטלות החוזה שנחתם שלא כחוק.

מטרת חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים), הייתה לפתור את בעיית העומס על בית המשפט העליון וליצור ערכאת שיפוט מנהלית אשר תשמש כערכאה ראשונה או כערכאת ערעור (הכול על פי הקבוע בתוספת לחוק).

 

סדר הדין שחל חזר להיות מנהלי, שכן לבית המשפט לעניינים מנהליים מוקנית סמכות לפי סעיף 8 לחוק לדון "בעתירה ובערעור בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק[...]". הדבר פתר את הבעיה שהתעוררה לא אחת בבתי המשפט האזרחיים במצבים בהם נדרשו לעשות שימוש בעילות בג"ציות, שהיו  זרות להם.

 

מעבר לכך יש לציין כי תקנות סדר הדין בבתי המשפט לעניינים מנהליים הותירו כלי דיוני חשוב והיא האפשרות לערוך חקירה נגדית על תצהירים. מכאן שעל פניו נוצר הרושם שההסדר האמור נהנה כמעט מכל העולמות; דיני המכרזים חזרו לכור מחצבתם הטבעי כשהם נושאים עימם כלי דיוני חשוב המתלווה אליהם מהשהייה הזמנית בדין האזרחי.

פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.

במייל: jeny@habashi-law.co.il, טלפון: 052-6023388, 03-9505320.

האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.